יום רביעי, 28 בספטמבר 2011

דמות אב, דמות מלך - לראש השנה



  1. "אם כבנים, אם כעבדים".
  2. רוצים אבא.
  3. רוצים מלך.
  4. אנחנו צריכים מודל הזדהות, אנחנו צריכים מודל להתנגדות. תנועה יכולה להיווצר רק כשיש לך מקום לצאת ממנו, רצפה להעמיד מולה את השרירים שפיתחת, כדי שתוכל לעוף לשמים. קשה מאוד לנוע בחלל ריק.
  5. ואנחנו גם צריכים בית לחזור אליו, כשמתעייפים במסע, כשנתקלים בקירות אחרים.
  6. לפחות פעם אחת בשנה.
  7. "בראשית – ראש בית" (תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּקּוּן ג דַף יח. וראו גם ליקוטי מוהר"ן תניינא סז).
  8. בהתחלה יש ראש לבית, יש אבא שמחכה, יש מלך בארמון.
  9. ואז מגיע הילד (על ראש השנה כמועד בריאת האדם וחטא אדם הראשון ראו ויקרא רבא כט, פרשה א).
  10. והילד רוצה לאכול דווקא את זה ("מעדן", צועקת בתי בקול מתחנן, "מעדן", ב-ד' דגושה).
  11. אז הוא אוכל בכל זאת, לא שועה לעצתנו ונותן ביס, ואז יש שתי אפשרויות:
    • "חריף, חריף" וחזרה לאמא ולבקבוק המים.
    • "עוד". וברגע הזה אתה יודע שאין דרך חזרה.
  12. ואז פתאום הם לומדים לראות את עצמם, בפעם הראשונה, להבין מי הם, מהם כוחותיהם, מהי יכולתם, ואז מגיעה המילה הבאה:
  13. "לבד".
  14. ומיד אחריה:
  15. "אני".
  16. אבל זה לא רק שהילד נפרד מהוריו. זה גם ההורים שנפרדים מהילד. שמאפשרים לו להיפרד.
  17. "כי אבי ואמי עזבוני" (תהלים כז, י). [זה לא שאני עוזב אותם כמו בבראשית ב', כד, זה שהם עזבו אותי!].
  18. ועודד אמר: "אלול זה החודש שלוקחים את הילדים לגן החדש".
  19. וגן חדש הוא בדיוק המקום להיות חדש. להיות משוחרר מהתפיסות הישנות, מהצעצועים הישנים, מאבא ואמא (ובחסידות אבא ואמא הם כינוי למוחין).
  20. "יש לומר על פי מה שאמר אבי אדוני זקני מורנו ורבינו ז"ל רמז על שם חודש אלול על פי הפסוק: "הוא עשנו ולא אנחנו", דיש קרי וכתיב "לו אנחנו כו' " {המילה "לו" נכתבת כ-"לא" בכתובים, אך נקראת בתפילה כ"לו" - יואל}. ועל שתי בחינות אלו נקרא אלול. כי זה תלוי בזה. כפי ביטול האדם מתקרב אליו יתברך." (שפת אמת, פרשת שופטים, שנת תרל"ח).
  21. אלול היא היכולת קודם כל לשלול – להגיד: זה לא אני, אני לא כזה, אני לא ככה, אני זה לא מה שחשבתם, אני זה לא מה שחשבתי.
  22. להשתחרר.
  23. לשכוח (שיחות הר"ן כו).
  24. להיות ילד.
  25. להיות בתולה (וחודש אלול אף פעם לא יכול להיות מעובר).
  26. רק מתוך השלילה הזאת יכולה להיווצר התנועה אל החדש.
  27. ראש השנה הוא זמן הפקידה, ההזרעה, הייחוד.
  28. "לשמוע קול שופר" – המצווה היא לשמוע. לא לתקוע בשופר, אלא לתת לו לחדור אליך.
  29. "יום הזכרון".
  30. "היום הרת עולם" – בראש השנה אפשר להיכנס להריון.
  31. משהו חדש יכול להיוולד כאן.
  32. כך אנחנו קוראים בתורה: "וה' פקד את שרה", וממשיכים בפקידת חנה בנביא.
  33. ועקרוּת היא לא רק פיזית.
  34. (כשר' נחמן אומר בליקוטי מוהר"ן ס שסיפורי מעשיות פוקדים עקרות, הוא מנסה להגיד לתלמידים שלו שיש בסיפור משהו שפותח פתח, שמרחיב את המחשבה, שדורס את הדפוסים הישנים של הדרשה והלימוד. "פתח רבי שמעון").
  35. והתפילה של חנה, שממנה אנו לומדים את רוב הלכות התפילה, לא מולידה רק בן, היא מולידה נבואה.
  36. מוחין חדשים.
  37. (המפגש של האדם עם הצדיק נדרש אף הוא כפקידה, כהזרעה. הבן נדרש לעזוב את אביו וללכת לרבו. ורק מי שמסוגל לשכוח את התורות הישנות שלמד, דבר הכרוך לעיתים במאה תעניות, יוכל לקבל מהצדיק מוחין חדשים. וראו את עיסוקו הרב של ר' נחמן בנושא זה ב"מעשה מרב ובן יחיד" ובליקוטי מוהר"ן נג ותניינא ז וסח).
  38. אבל חלק משמעותי מהלידה החדשה הזאת, מהיווצרות ה"אני", קשור דווקא בדין.
  39. ביכולת להמליך עלי את המלך, להכיר בכוחו.
  40. כי אם אתה באמת עצמאי ונפרד, יש לך אחריות למעשים שלך.
  41. וכשיש לך אחריות למעשים שלך – אתה עולה על המאזניים.
  42. (עקידת יצחק היא ניסיון של אברהם. אבל לפי המדרש יצחק היה בן 37 בעת העקידה. כלומר: למעשה זה ניסיון של יצחק לא פחות משזה ניסיון של אברהם. יש פה מוכנות של יצחק לעמוד לדין – לאו דווקא על חטא מסוים, אלא על המהות. ובסופו של דבר יצחק יוצא מכאן עצמאי יותר: אביו לא הורג אותו [ויש כאן פתירת התסביך האדיפלי – האב מכיר בכך שבנו לא מאיים עליו], ולא מסרס אותו [הברית מעדנת את התאווה, לא מונעת את הזרע], אלא שולח אותו לדרך חדשה {לפי המדרש בבראשית רבא נו, יא: יצחק לא חוזר הביתה אלא הולך ללמוד אצל רבו!}).
  43. אני לא רוצה רק אבא שיאהב אותי בכל תנאי, לא משנה מה אעשה (כמו הכפרה של יום הכיפורים שאינה תלויה בדבר), אני רוצה גם מלך שישפוט אותי ויראה לי שמה שאני עושה משנה, חשוב, בעל משמעות.
  44. לעובדה שהמעשים שלי לא לחינם, יש מחיר.
  45. אז אני רוצה את המלך המשפט.
  46. אבל אני גם רוצה לחזור לאבא, שמבין את המקום שלי (לפי ר' נחמן בליקוטי מוהר"ן תניינא א' זאת הסיבה שראש השנה נקבע בראש חודש – המשפט נקבע ליום שמזכיר כי גם מעשיו של הקב"ה – מיעוט הלבנה – פגומים. היוצר מזדהה עם היצור), שאוהב אותי.
  47. אבינו מלכנו.
  48. ומה יוולד השנה?