הגאולה איננה תוכנית כבקשתך - שבועות תשע"ח

כל השבוע אני לומד את מגילת רות:

עין אחת בפרקי המגילה, המתארים את מסעה של משפחת אצולה יהודית אל ארץ אוייב בשעת משבר, ואת מסעה המופלא – שובר כל המוסכמות וההלכות - של נערה מואביה, בת לעם כפוי טובה ואוייב, בדרך לייסודה של משפחת המלוכה והמשיחיות הישראלית.

אצבע אחת עושה סימנייה בפרקי לוט בסדום ובגילוי העריות של הולדת מואב, ואצבע אחרת בכפיות הטובה של מואב בדרכו של עם ישראל ממצרים לארץ. עין אחת בליסבון, אצבע נוספת מסמנת את ספר שופטים ופילגש בגבעה, ועין אחרת צופה בפליאה בנשיא אמריקאי, מוקף בתענוגות בשר, ממון, כבוד ועדת נוצרים אוונגליסטים, הבונה את אחת מאבני ירושלים.

"מאת ה' היתה זאת, היא נפלאת בעיננו"

הגאולה איננה תוכנית כבקשתך,

איננה אותה נערה חסודה שדמיינת,

לבושה חולצת שלושת רבעי וחצאית שגולשת עד קרסוליה,

איננה נחמדה ודוברת אידיאלים ופסקאות מתוקות של הרב ושל זלדה,

איננה צפויה מראש, לא

נשמעת למומחים שמתארים כבר שנים איך היא תבוא ואיך היא

צריכה להתלבש, ולהתנהג. הגאולה לא מפגינה באיפוק בצד

הדרך, לא שרה שירים בליווי מנדולינה. פתאום היא מזנקת

ומכרכרת על השולחן הגאולה הזאת, ואתה עוצם את עיניך, היא

עושה לך בושות הגאולה הזאת, אתה מבין – עושה לך בושות, אבל

היא דווקא מבסוטה הגאולה הזאת, פיה מלא שחוק.

יש לה כבוד לגאולה, יש לה כבוד, אבל אל תצפה שהיא

תשמור אותו פנימה. לגאולה יש חוקים משלה, אתה שומע, היא

לא צפויה כל כך הגאולה הזאת, היא קצת נחשית. לעיתים היא

מתכסה בנוצות תרנגול, עולה מן הביבים.

הגאולה היא שיקסע מואביה פתיינית,

צועדת לגורן בשמלת סאטן אדומה

(ולא, לא כמו שרצית לדמיין אותה בשמלת כותנה לבנה

מתנפנפת, עם זר פרחים בשערה),

לחייה מפודרות ושפתיה משוכות ארגמן,

בדרכה לכונן את מלכות ישראל הנצחית.

היא לא צפויה, אני אומר לך, מסתתרת בצל שליט לא

תקין פוליטית, הבונה אבן מאבני ירושלים, היא מעוררת מבוכות

הגאולה הזאת, לא לפי הספר, לא נשמעת לכללי הטקס, לא בדיוק

מה שהזמנת באינטרנט הגאולה הזאת, לא תפורה

על פי מידתך, לא אותו צבע שראית בקטלוג הגאולה הזאת.

הגאולה הזאת גוררת אותך ללב רחבת הריקודים

לרקוד בדרך שלה. היא אומרת ששמעה מיחזקאל איך

אמור בית המקדש להיבנות, אבל,

יש לה כמה השגות עיצוביות, היא דווקא לא צמחונית

הגאולה הזאת, למרות שיש לה חזון, לא פציפיסטית, אבל

יש לה דעות משלה על איך צריך להראות, על קמפיין השיווק. היא

בועטת בתוכניות העסקיות שהציגו לה החכמים, בכלל – לא אוהבת

לתכנן יותר מדי, לא מנסה לדחוק את הקץ, היא

חיה, מתהווה, משתנה, יש לה מצבי רוח לגאולה הזאת. פעם

זועמת ופעם עולזת, היא לא צפויה הגאולה הזאת.

הגאולה לא אוהבת שאומרים לה מה לעשות ואיך להיות, היא

חופשיה, משוחררת, קצת רגשית, ספונטנית, מחזורית, לא ככה

דמיינת אותה באתר ההיכרויות, בתמונה היא נראתה דווקא

שפויה ורגועה, עטורה בתמונות של זאב חובק כבש, לא

תיארת לעצמך שהיא הזאב, הנמרה, הטורפת ורומסת

ואין מציל. אתה דמיינת שלום של חומוס לצלילי עוד בסוכת הגפנים השלווה, והיא תובעת דם ונקמה

הגאולה הזאת, לא

שוכחת כלום, באה חשבון, לא מוחלת,

מאוד שיפוטית הגאולה הזאת.

 היא לא צפויה הגאולה הזאת, לא צפויה.