איך עושים גאולה?

הנושא של הגאולה בלילה הוא נושא מורכב ורגיש.

בבוקר אנו מתפללים מתוך הגאולה – יוצאים ממצרים, עוברים את הים, זוקפים את קומתינו ורק אז עומדים בתפילה לפני הבורא.

בלילה זה יותר מורכב – התפילה היא רשות, ומי שמאחר – עדיף שקודם יתפלל עם הציבור ורק אח"כ יחזור לק"ש. התפילה לא נובעת מתוך אותה תחושת גאולה, אלא מתוך תחושת החידלון שבאה עם החושך היורד ועל כן אנו מברכים עוד ברכה מיוחדת, שנשכב בשלום, ונקום בשלום, וש-ה' יגן עלינו מכל מיני מרעין בישין (ולשכב בשלום ולקום בשלום – זוהי הרי גאולה ארוכה. ראו ברכות ד:), ואז עולים מעלה בקדיש ועומדים להתפלל (בחוץ לארץ זה עוד הרבה יותר מפחיד, אז אומרים שם עוד פסוקים ועוד פסוקים בניסיון לשכך את הפחד הזה).

מי שבכל זאת מצליח להצמיד גאולה לתפילה בלילה – הוא ממש בן עולם הבא (כדעת ר' יוחנן, ברכות ד:).

אבל בשבת, אחרי שביקשנו שנשכב לשלום ונעמוד לשלום, ושתגן עלינו סוכת שלום (ומה בכלל קשורה הסוכה כאן לשינה ולשבת? אולי נדבר על זה בהזדמנות), אנו מוסיפים עוד כמה פסוקים:

"וְשָׁמְרוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת-הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם, בְּרִית עוֹלָם.
בֵּינִי, וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא, לְעֹלָם: כִּי-שֵׁשֶׁת יָמִים ,עָשָׂה הַ' אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ"

רגע? מה הם עושים כאן? וזה בכלל הקידוש של הבוקר!

"לומר שאם ישמרו ישראל את השבת כראוי מיד נגאלין" (אבודרהם)

זה הניסיון שלנו להנכיח גאולה, להתפלל מתוך גאולה.

לשמור את השבת, לחוש את אותו 'מעין עולם הבא', ומתוכו לעמוד לתפילה.

ככה עושים גאולה.