יום ראשון, 1 ביולי 2018

י"ז בתמוז - על הסתלקות הנוכחית האלוקית וההזדמנות שהיא מייצרת

"בשבעה עשר בתמוז: נשתברו הלוחות, ובטל התמיד, והבקעה העיר, ושרף אפוסטומוס את התורה, והעמיד צלם בהיכל" (משנה תענית ד ו)
בבחירה של המשנה לחזור עד שבירת הלוחות, יש גם אמירה של הפקעת הבלעדיות של ההיסטוריה הקונקרטית על קביעת התענית. כי התענית מסמלת נקודת שבר משמעותית, נקודת מעבר משמעותית, שהבקעת העיר היא ביטוי אחד מסויים שלה. ולכן כל הדיון של 'האם עכשיו זה נחשב עת שלום ולכן לא צריך לצום', מפספס את הנקודה, שאנחנו צמים כי אנו מציינים את השבר של הסתלקות הנוכחית האלוקית הברורה, של הלוחות הכתובים באצבע אלוקים, את הקשר המתמיד והיום-יומי של התמיד - שכקרבן ציבור, מהווה את הקריאה היום-יומית של כלל ישראל ל-ה'.
'ביום חתונתו – זה מתן תורה' – בשלושת השבועות לא מתחתנים לא רק כי אנחנו עצובים ואבלים, אנו לא מתחתנים כי בזמן שבו הזיווג הגדול ביותר בין האלוקים לאדם נכשל – בשבירת הלוחות וחטא העגל – לא ניתן לעשות זיווגים אחרים, לא ניתן להתחתן.
האבלות של שלושת השבועות האלה נובעת מתוך המעבר מהגילוי הכי גדול – במתן תורה ובמקדש, מתוך הנקודה בה השמש מאירה את מספר השעות הגדול ביותר, אל הנקודה בה הגילוי הזה נשבר ומסתלק, והאור הולך ומתמעט.
הלוחות האלוקיים נשברים, המקדש – שהוא הנקודה הכי מוחשית בה האלוקי מתגלה בעולם – נחרב ושוב נחרב, ואנו מוצאים את עצמינו במציאות בה האלוקי מוסתר, הנבואה נעלמת, הקורבנות מופסקים, אולם בדיוק כאן נפתח פתח לעבודה חדשה: עבודתו של האנושי.
ועבודתו של האנושי יוצאת מגבולות המקדש, והתורה שבעל-פה – אותן האותיות הפורחות באוויר מתוך הגווילים ששורף אפוסטומוס הרשע – מאפשרת לנו לתקוע בכל מקום, ולהתפלל, ובעיקר לחפש ולמצוא באמצעות שכלנו וחוכמתנו את האלוקי שבתוך העולם הזה, גדור בארבע אמות של הלכה.
והאנושי הזה אמנם עלול ליפול לעבודה זרה – של כוחי ועוצם ידי, של אני אמלוך, של הפיכת הצלם האלוקי לצלם בהיכל.
אבל האנושי הזה, יכול גם להגיע לגבהים חדשים של גילוי, שימלאו את כל הארץ בדעת, ויבנו את בית המקדש השלישי.
ולכן אני רוצה להציע, ששלושת השבועות הם הזדמנות לבכות את הסתלקותו של האלוקי, להתאבל על אובדן הנוכחות המוחשית של ה' בחיינו – כפי שהתבטאה בלוחות הראשונים, במקדש, בקורבן. אולם יחד עם זאת, הם הזמן לזכור ולציין, שהסתלקותו של האלוקי מאפשרת לנו לצמוח ולגדול, ולפעול בכל כוחותינו האנושיים, לגלות את אורו הגדול של ה' במציאות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה