יום ראשון, 6 באוקטובר 2019

"לו אנחנו" - פוסט ליום הולדת ל"ו



היום היה יום הולדתי ה-36. ל"ו שנים.
סבא יואל נפטר בגיל 70.

היום אני עובר את מחצית הדרך לגיל הזה.
אבא נפטר השנה בגיל 81. 3-4 שנים מוקדם ממה שציפיתי.

בשנים האחרונות אני הולך ומתקרב לסבא יואל. דמותו היתה דהויה יחסית כל השנים. מאוד נוכחת, ומאוד רחוקה.
ימי שנותינו בהם שבעים שנה - 1897-1967.
מלחמת עולם אחת הוא עבר בפולין. בפרעות תרפ"א הוא נפצע קשה בבית החלוץ ביפו (לא רחוק מהמקום בו ברנר נרצח) – זמן קצר לאחר עלייתו לארץ. עבד בממשלת המנדט, ולאחר הקמת המדינה היה מנהל משרד הפנים (אז - 'משרד העליה') בירושלים. חתימתו מתנוססת על דרכונים ותעודות זהות מהעת הזאת. נפטר חודש אחד לפני מלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים.
"סבא יואל לא היה מדבר", אמר אבא ז"ל, ומיד ממהר להשלים את החסר באין-סוף ידע ומילים על המשפחה וההיסטוריה.


אישור על פציעתו של סבא בפרעות תרפ"א

המסע לפולין קירב אותי אליו. מותו של אבי חבק אותי לשורשיו עוד יותר.
ומעל לכל – שמי כשמו.


כרטיס הביקור של סבא

וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו מַה־שְּׁמֶ֑ךָ


שם הוא שאלה, שם הוא בקשה, שם הוא קריאה
שם הוא גם תשובה, או תשובות
ראשית אנו קוראים שם:
וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִקְרָא־לֹ֧ו הָֽאָדָ֛ם נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖ה ה֥וּא שְׁמֹֽו
ואחר כך, השם לא מפסיק לקרוא לנו, להזמין אותנו, להוציא אותנו למסעות אלינו ואליו.
אב קורא שם לבנו:
וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ בְּנִ֔י וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו הִנֵּֽנִי
חותך את המילה, פורע ומוצץ, ובעוד הדם בפיו – הוא קורא בשם:
יואל בן חיים אריה בן יואל זליג בן חיים לייב

שם נולד ממדרש:
קין נולד מקנין, יצחק מצחוק, יהודה מהודיה, דן מהדין
שם הוא משאת נפש
ושם מזמן לדרוש אותו, לדוש אותו, לפרק ולהרכיב אותו, להבין מנין הוא בא ולאן הוא הולך
וְאָֽמְרוּ־לִ֣י מַה־שְּׁמֹ֔ו מָ֥ה אֹמַ֖ר אֲלֵהֶֽם
שם הוא קיבוצי ואישי, ציבורי ואינטימי, משומש וממושמש בפי כל וגם צרוב על לוח הלב

שם הוא ספק, שם הוא ודאות:
אולי ואילו הופכים אליו
ובקשה גדולה נישאת:
כל שנבקש, לו יהי

מדרש-שם

המדרש מזמין פירוק והרכבה, הלחמה מחודשת ויצירתית.
השם מפורק, הפסוקים מפורקים, המוען והנמען משתנים.
המשמעות משתנה. המשמעות נשארת.

העבודה שלפניכם נכתבה בהשראתם של המשורר אבישר הר-שפי שזרע את הזרעים לפני יותר מעשור, ושל האמן אריק וייס שיוצר בשנים האחרונות צורה חדשה-ישנה של מדרש גרפי.



במרכז – שמי, על צירופיו השונים.
סביבו – חלקי פסוקים.
בתוך תוכו – תובנות ומחשבות, בקשות וכמיהות

נסו לקרוא אותם לפי הסדר, בסדר הפוך. שימו לב מה נמצא במרכז ומה בקצוות
איזה שיח נולד כאן, אילו בקשות
הנני לפניכם

ואסיים בשורות שיר שכתבתי לפני עשור ויותר:

ואתה, מה שמך, לא אדע
אחפש גם אם אין לי תשובה
כי שמך אמנם חשוב, ועדיין
כשאגלה את שמי, את שמך בו אמצא. 

קישור לעבודה (מומלץ להוריד את הקובץ ולהגדיל)

ותודה רבה לאתר ספריא על מנוע החיפוש המדהים שלהם!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה